משמורת משותפת עובדת טוב כשההורים מסכמים מראש חמישה נושאים: באילו ימים ובאילו חגים הילדים אצל כל אחד מהם, מי מחליט בענייני חינוך ובריאות, איפה הילדים מתגוררים ולומדים, איך מתחלקות ההוצאות, ומה עושים כשמישהו רוצה לשנות את הסדר.
בשיח המשפטי בישראל משתמשים גם במונח "אחריות הורית" (מכלול הזכויות והחובות של ההורים כלפי ילדיהם, ובהן קביעת מקום המגורים והחלטות מהותיות בחייהם).
הסכם שמפרט את חמשת הנושאים האלה בצורה ברורה מצמצם מחלוקות שמגיעות אחר כך לבית המשפט לענייני משפחה, והוא מקבל תוקף מחייב רק לאחר שבית המשפט או בית הדין הרבני אישר אותו.
ב"פבל טוקרב עו"ד ונוטריון" אנחנו מלווים הורים בעפולה, בצפון ובמרכז בניסוח הסכמות כאלה, כחלק מהליך גירושין או כהסדר עצמאי, לצד הטיפול בהסדרי ראייה ובמזונות ילדים.
השירות ניתן בעברית, ברוסית, בגרמנית ובאוקראינית, ובאווירה שקטה ודיסקרטית.
מי שנמצא לקראת הסכם מוזמן לפנות אלינו לשיחה ראשונה.
מה צריך לכלול הסכם משמורת משותפת?
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, שני ההורים הם "אפוטרופוסים טבעיים" של ילדיהם (כלומר מוסמכים לייצג אותם ולהחליט בענייניהם), וגירושין אינם משנים זאת.
מה שהגירושין משנים הוא החיים בפועל: בית אחד הופך לשניים, ויש להחליט מי עושה מה ומתי.
לכן הסכם טוב לא מסתפק בהצהרה כללית כמו "נחלוק בעול באופן שווה", אלא מתרגם אותה לכללים שאפשר לבדוק.
הנושאים שכדאי לסגור בכתב:
- מקום המגורים הרשום של הילדים, המסגרת החינוכית (גן, בית ספר, צהרון) והמרחק המקסימלי בין שני הבתים.
- הגדרה של "החלטות מהותיות", כמו בחירת בית ספר, טיפול רפואי שאינו דחוף, חינוך דתי, טיפולים רגשיים ועיסוקים קבועים, שנדרשת בהן הסכמת שני ההורים. החלטות יומיומיות, כמו שעת שינה, ארוחות וחוגים חד-פעמיים, נתונות להורה שהילדים אצלו באותה עת.
- הנפקת דרכון ויציאה לחו"ל: מי חותם, כמה זמן מראש מודיעים, ומה קורה בחופשות.
- אופן התקשורת בין ההורים: ערוץ קבוע לעניינים הנוגעים לילדים, וזמן תגובה סביר.
- הכרה בבני זוג חדשים: מתי מציגים אותם לילדים ומה תפקידם, כדי שלא יהפכו למוקד מחלוקת.
- מנגנון לשינוי ההסכם ולהכרעה במחלוקות (נרחיב עליו בהמשך).
לדברי עורך דין לענייני משפחה בעל ניסיון של שנים, "הסכם שמתאר את שגרת השבוע בפירוט מחזיק מעמד יותר מהסכם שמתאר עקרונות.
מחלוקות כמעט אף פעם לא פורצות על העיקרון, הן פורצות על יום חמישי אחד אחרי החוג".
הנקודה המעשית כאן היא שמה שלא נכתב נשאר פתוח לפרשנות של כל צד.
אם מישהו מההורים כבר חושב על ההסכם כחלק מתהליך רחב יותר, שווה להכיר גם את התהליך המלא של הסכם גירושין ואת הדרך שבה הוא מתחבר לייעוץ לפני גירושין.
איך מחלקים את זמני השהות בין שני הבתים?
"זמני שהות" הוא המונח המשפטי למשך הזמן שבו הילד נמצא אצל כל הורה.
משמורת משותפת אינה מחייבת חלוקה של חמישים אחוז בדיוק, אבל היא מניחה נוכחות משמעותית של שני ההורים בשגרה, ולא רק בסופי שבוע.
הבחירה במודל תלויה בגיל הילדים, במרחק בין הבתים, בשעות העבודה של ההורים ובמה שהילדים כבר רגילים אליו.
| מודל | איך זה נראה | למי זה מתאים | נקודת תורפה |
|---|---|---|---|
| שבוע-שבוע | הילדים אצל כל הורה שבוע שלם לסירוגין | ילדי בית ספר, הורים שגרים קרוב זה לזה | שבוע שלם בלי ההורה השני, קשה לילדים צעירים |
| 2-2-3 | שני לילות אצל הורה אחד, שניים אצל השני, ושלושה בסוף שבוע מתחלף | ילדים בגיל הגן ובית הספר היסודי | מעברים תכופים, דורש תיאום יומיומי טוב |
| בסיס קבוע ובית שני מורחב | הילדים גרים בעיקר בבית אחד, ולהורה השני לינה באמצע השבוע וסוף שבוע מתחלף | הורים שגרים רחוק או עובדים במשמרות | קרוב יותר להסדר של משמורת אחת, והחלוקה אינה שווה |
מעבר לשגרה, כדאי להגדיר מראש את חגי ישראל וחופשות בית הספר, ימי הולדת, ימי אבל ושמחה משפחתיים, ושבוע חופשה בחו"ל לכל הורה.
הורים רבים מחליפים חגים בין שנה לשנה (שנה זוגית אצל האחד, שנה אי-זוגית אצל השני), כי כך נמנעים מוויכוח חוזר בכל ראש השנה.
לגבי ילדים עד גיל שש יש לזכור את "חזקת הגיל הרך": ברירת המחדל בחוק היא שילד קטן נשאר עם אמו, אלא אם יש טעמים מיוחדים לקבוע אחרת.
הורים שמסכימים על סידור שונה, למשל לינות אצל האב, יכולים לקבוע אותו בהסכם, אך בית המשפט יבדוק שהוא משרת את טובת הילד.
מי משלם על מה בין שני הבתים?
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שאם הזמן מתחלק שווה, המזונות מתבטלים.
בפועל, חיוב המזונות נקבע לפי צורכי הילדים, הכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות, ולכן גם בהסדר שוויוני ייתכן שהורה אחד ישלם סכום מסוים להורה השני.
פירוט על האופן שבו נבחנים הנתונים אפשר למצוא בעמוד על מזונות ילדים, ולכן נתמקד כאן במה שכדאי לסכם בין ההורים.
כדאי להפריד בין שלושה סוגי הוצאות:
- הוצאות שוטפות בכל בית: מזון, ביגוד בסיסי, דמי כיס. לרוב כל הורה נושא בהן בזמן ששהות הילדים אצלו.
- הוצאות קבועות משותפות: מסגרת חינוך, ביטוח בריאות משלים, חוגים קבועים. כאן מקובל לקבוע יחס חלוקה, למשל לפי יחס ההכנסות, ולציין מי משלם בפועל ומי מחזיר ותוך כמה זמן.
- הוצאות חריגות: טיפולי שיניים ויישור שיניים, מחשב לבית הספר, קייטנות, בר או בת מצווה, נסיעה לחו"ל. נהוג לקבוע שהוצאה כזו מעל סכום מסוים דורשת הסכמה מראש.
בנוסף יש להסדיר את הקצבאות וההטבות: מי מקבל את קצבת הילדים מביטוח לאומי, ומי משתמש בנקודות הזיכוי במס הכנסה על הילדים.
הכללים האלה משתנים מעת לעת, ולכן כדאי לבדוק אותם מול הרשויות לפני החתימה ולא להסתמך על נוסח ישן.
חלק מההורים פותחים חשבון בנק ייעודי לילדים, שאליו מועברות הקצבאות וההפקדות המשותפות, וכך כל הוצאה ניתנת למעקב.
מה עושים כשההסכם כבר לא מתאים לחיים?
ילד בן ארבע וילד בן ארבע עשרה זקוקים להסדרים שונים.
עבודה חדשה, מעבר דירה או נישואים חדשים משנים גם הם את התמונה.
לכן הסכם טוב מכיר בכך שהחיים יתפתחו, ומתכנן מראש את הדרך להתאים אותו, במקום להניח שהוא יישאר כפי שנחתם.
שלושה כללים שכדאי לכתוב:
- סעיף בדיקה תקופתי, למשל בכל מעבר מסגרת (כניסה לכיתה א', מעבר לחטיבה) או אחת לשנה, שבו ההורים יושבים ובוחנים אם ההסדר עדיין מתאים.
- חובת הודעה מוקדמת על שינוי משמעותי, כמו מעבר מגורים, שינוי בשעות עבודה או כוונה לנסוע לתקופה ארוכה, עם תקופת זמן מוגדרת (למשל שישים ימים) לפני ביצוע.
- שלב גישור לפני פנייה לבית המשפט. בבתי המשפט לענייני משפחה פועלת יחידת סיוע שמציעה הליכי גישור, וגם גישור פרטי אפשרי.
אם הגישור לא הצליח, כל הורה רשאי לבקש מבית המשפט לשנות את ההסדר.
השופט בוחן את "טובת הילד" ויכול להורות על תסקיר של פקידת סעד, דוח מקצועי שבוחן את מצב הילדים והמשפחה.
בית המשפט שומע גם את דעת הילדים, בהתאם לגילם ולבגרותם.
מכאן עולה שכדאי לתעד סטיות מהסכם, לא לפעול בעצמכם באופן חד-צדדי, ולפנות לייעוץ משפטי לפני שמשנים את סדרי הילדים בפועל, כדי לא לפגוע בעמדתכם בהליך מאוחר יותר.
שאלות נפוצות על הסכמות בנושא משמורת משותפת
כמה תשובות קצרות לשאלות שהורים שואלים בדרך כלל לפני החתימה.
האם צריך לאשר את ההסכם בבית משפט?
כן.
הסכם בין הורים בנוגע לילדיהם מחייב אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני, והשופט בודק שההסדר מיטיב עם הילדים.
הסכם שלא אושר אינו אכיף באותה צורה, ולכן ההסכם על משמורת משותפת נכנס בדרך כלל כחלק מהסכם גירושין שמוגש לאישור.
האם ילד יכול להביע דעה על ההסדר?
בית המשפט רשאי לשמוע את הילדים, בעיקר דרך פקידת סעד או איש מקצוע מטעם בית המשפט, ומתחשב בדעתם בהתאם לגילם ולבגרותם.
אין זו החלטה של הילד, אך דעתו נשקלת כחלק מהבדיקה של טובתו.
האם חזקת הגיל הרך מונעת הסדר שוויוני עם ילד קטן?
לא בהכרח.
החזקה היא נקודת מוצא, והיא ניתנת לשינוי בהסכמה או בנימוקים מיוחדים.
הורים שרוצים הסדר שוויוני גם עבור ילד צעיר יכולים להציג זאת בהסכם, ובית המשפט יבחן אם הוא מתאים לילד הספציפי.
האם אפשר לנהל את התהליך ברוסית, באוקראינית או בגרמנית?
כן.
השירות במשרד ניתן בארבע שפות: עברית, רוסית, גרמנית ואוקראינית.
כך אפשר להבין כל סעיף בהסכם בשפה שבה אתם חשים בנוח, והדבר חשוב במיוחד כשמדובר בהחלטות שנוגעות לילדים.
משמורת משותפת עם פבל טוקרב עו"ד ונוטריון: לסכם מראש ולהמשיך הלאה
הסכם טוב מתרגם כוונות טובות לכללים: זמני שהות מוגדרים, חלוקה בין החלטות מהותיות ליומיומיות, הסדר ברור להוצאות ולקצבאות, ומנגנון שמאפשר להתאים את ההסדר כשהילדים גדלים והחיים משתנים.
ככל שההורים מפרטים יותר מראש, כך נשארות פחות סיבות לריב מאוחר יותר, והילדים מרוויחים שגרה יציבה בשני הבתים.
אם אתם שוקלים משמורת משותפת, או כבר נמצאים במשא ומתן עליה, פבל טוקרב עו"ד ונוטריון מלווה הורים בעפולה, בצפון ובמרכז, בעברית, ברוסית, בגרמנית ובאוקראינית.
אפשר לפנות אלינו לשיחת התאמה שקטה ודיסקרטית, בלי התחייבות ובלי לחץ, ולבדוק יחד אילו הסכמות מתאימות למשפחה שלכם.
